רֵיאָלִיזם
ריאליזם הוא קטע הציור המתמקד בתיאור תמונה מדויקת ויזואלית. ציירים ריאליסטים ניסו לתפוס בדיוק את מה שהם ראו בחיים האמיתיים, במקום ליצור גרסה אידיאלית כמו האמנים הקלאסיים של הרנסנס.
רוב הציורים הריאליסטיים המוקדמים היו דיוקנאות ונופים (ששימשו לתיעוד מראה הטבע) אך מאוחר יותר הורחבו לתחומי הציור האחרים כגון ייצוג בתים, עבודה וסביבה טבעית. כדי להעביר תחושה של ריאליזם בציוריהם, ציירים ריאליסטים השתמשו לעתים קרובות במיזוג צבעים, הרמונית פרספקטיבה והדרגת גוון כדי ליצור אשליה שצופה בעצם מסתכל על אובייקטים מהחיים האמיתיים שהם תלת מימדיים (3D). התיאור הנכון של נפח היה בעל חשיבות גבוהה והשתמש בטכניקות כמו הצללה כדי ליצור אשליה של נפח. ציירים ריאליסטים גם השתמשו לעתים קרובות ב-chiaroscuro (ניגודיות בין אור לחושך) בציוריהם כדי ליצור פוקוס על אובייקטים מסוימים ולבודד אותם מאחרים.
הריאליזם הופיע לראשונה באמצע המאה ה-19 כאשר אמנים ניסו לתאר את מה שהם ראו בעולם סביבם. זה היה בניגוד לדימויים האידיאליים ביותר של תקופת הרנסנס והבארוק ויכול להיחשב כחלק מהרומנטיקה. במהלך הריאליזם, הושם דגש גם על חוויה אינדיבידואלית ולא על מושגים כמו אלה המבוססים על דת או מיתולוגיה, שבהם השתמשו ביצירות אמנות של ימי הביניים והרנסנס הקדום (זה מכונה חילון של אמנות). ציירים ריאליסטים נקראים גם נטורליסטים, אבל ריאליזם הוא יותר ספציפי מהמונח הזה. הריאליזם הפך לצורה השלטת של הציור המערבי במהלך אמצע עד סוף המאה ה-19 והתאפיין על ידי נושאים של חיי היומיום. זה מנוגד לתנועות אחרות באותה תקופה שהיו פורמליסטיות או רומנטיות. הציירים הריאליסטיים של המאה ה-19 רצו לתפוס סצנות בצורה נאמנה ככל האפשר, כדי שיוכלו לשמש אנשים אחרים כדי ליצור תמונה נפשית של החיים המשותפים באירופה ובאמריקה. הם התמקדו במיוחד בחיים הכפריים (כפריים) ובמעמד הפועלים, שבדרך כלל התעלמו מהאמן הרומנטי. ציירים ריאליסטים רבים, גוסטב קורבה וז'אן פרנסואה מילט, ציירו סצנות של איכרים באזורים הכפריים, בעוד שתומס אאקינס ואדוארד מאנה תיארו סצנות של חיים בערים גדולות. ניתן לראות בריאליזם חלק משאיפה לנטורליזם שהתרחשה במהלך המהפכה התעשייתית. המהפכה התעשייתית הפכה את החיים הכפריים לסביבה עירונית. זה אילץ איכרים רבים ואנשי עיירות קטנות להיכנס לערים, ובמקביל נתן לעובדי העיר יותר זמן להרהר בנחת בחיים.
ציירים ריאליסטים רצו להיות מדויקים ככל האפשר בתיאורם של סצנות שונות בחיים והשתמשו בהתבוננות מפורטת בטבע כדי להשיג זאת. אמנים ריאליסטים של אמצע המאה ה-19 הגיבו על מה שהם ראו וחוו בחיי היומיום. הם היו ידועים בתור ציירי "העין" כי הם רצו להראות לאנשים דברים שהם מעולם לא שמו לב אליהם קודם לכן. מאמציהם הביאו לרעיונות חדשים לגבי קומפוזיציה, צורה וטכניקה שהפכו לבסיס האמנות המודרנית.