ניאו-קלאסיות
הניאו-קלאסיקיות הייתה תנועת אמנות שהשתמשה וסובבה סביב מושג הסגנון היווני והרומי ונושאים קלאסיים. התנועה התרחשה בתקופה שלאחר הרומנטיקה, בשלהי 1700 ועד ראשית המאה ה -1800, אך בדרך כלל מכנים אותה כיום כחלק מהמאה ה -19. הניאו-קלאסיות מאופיינת בכללים נוקשים של תפאורה, הרמוניה, פרופורציה וטעם; ובכך להחזיר הערכה לגרסאות קלאסיות לתכונות אלה. הסגנון סטה מהרומנטיקה בשל התמקדותו בסימטריה ובריסון ולא בביטוי רגשי. הניאו-קלאסיקיות מתמקדת בצורה האנושית ושואפת לחקות סגנונות יווניים קלאסיים. אמנים שאבו השראה מהעת העתיקה והתמקדו בתרבות היוונית-רומאית הקדומה מסיבות שונות; כולל הישגיהם באמנות, אדריכלות, ספרות ופילוסופיה. במקור הניאו-קלאסיות לא הייתה תנועה, אלא תחייה של אמנות וארכיטקטורה קלאסית; במיוחד הסגנונות שהיו בולטים בתרבות יוון העתיקה.