מיכלאנג'לו

מיכלאנג'לו די לודוביקו בוונארוטי סימוני, הידוע יותר בשם מיכלאנג'לו, היה פסל, צייר, אדריכל ומשורר איטלקי מתקופת הרנסנס הגבוה. הוא נולד ב-6 במרץ, 1475, בקפרזה, טוסקנה, איטליה, ל-Lodovico di Leonardo Buonarroti Simoni ופרנצ'סקה די נרי דל מיניאטו די סיינה. מיכלאנג'לו היה השני מבין חמישה אחים, ומשפחתו התגוררה בפירנצה, שם עבד אביו כמנהל ממשלתי.

ילדותו של מיכלאנג'לו לא הייתה קלה, שכן אמו סבלה מבריאות לקויה ואביו לא תמך במיוחד בעיסוקיו האמנותיים. עם זאת, הוא מצא נחמה בתשוקתו לאמנות והחל ללמוד אצל הצייר דומניקו גירלנדאיו בגיל שלוש עשרה.

בשנת 1494 עבר מיכלאנג'לו לעיר בולוניה כדי ללמוד פיסול בהדרכתו של ניקולו דל'ארקה. מאוחר יותר חזר לפירנצה ועבד עבור משפחת מדיצ'י החזקה, שם נחשף לאמנות הקלאסית של רומא ויוון העתיקה שהשפיעה רבות על סגנונו.

מיכלאנג'לו מעולם לא התחתן, ואין תיעוד של מערכת יחסים רומנטית כלשהי בחייו. עם זאת, היו לו חברות קרובה עם כמה אמנים וחוקרים, ביניהם הצייר והאדריכל רפאל והמשוררת ויטוריה קולונה.

מקומות העבודה של מיכלאנג'לו כללו את פירנצה, רומא וקאררה, שם עבד בעבודות שונות, כולל פסל דוד המפורסם, תקרת הקפלה הסיסטינית וכיפת בזיליקת פטרוס הקדוש.

אמנים רבים השפיעו על מיכלאנג'לו לאורך הקריירה שלו, ביניהם הפסלים דונטלו וורוקיו והציירים מסאצ'יו ובוטיצ'לי. מיכלאנג'לו קיבל השראה רבה גם מיצירותיהם של אמנים יווניים ורומים עתיקים, שאותם חקר רבות.

מיכלאנג'לו היה ידוע בטכניקות הייחודיות שלו הן בציור והן בפיסול. סגנונו התאפיין בשימוש בתאורה דרמטית, קומפוזיציות מורכבות ודגש על האנטומיה והצורה של האדם.

אי אפשר להפריז בהשפעתו של מיכלאנג'לו על עולם האמנות. עבודתו מייצגת פסגת הישג אמנותי, ולחידושיו בטכניקה ובסגנון הייתה השפעה מתמשכת על דורות של אמנים.

להלן חמשת הציורים החשובים ביותר של מיכלאנג'לו:

1. תקרת הקפלה הסיסטינית: צוירה בין השנים 1508 ל-1512, יצירת מופת זו כוללת תשע סצנות מתוך ספר בראשית, כולל בריאת אדם והמבול.

2. הדין האחרון: פרסקו זה, שצויר על קיר המזבח של הקפלה הסיסטינית, מתאר את בואו השני של ישו ואת שיפוטן של נשמות האנושות.

3. הדוני טונדו: ציור עגול זה מתאר את המשפחה הקדושה ונחשב לאחת מיצירותיו החשובות ביותר של מיכלאנג'לו במדיום הציור.

4. צליבתו של פטרוס הקדוש: פרסקו זה, שצויר ב-Cappella Paolina, מתאר את מות הקדושים של פטרוס הקדוש והוא ידוע בתאורה הדרמטית ובהרכב הדינמי שלו.

5. המרה של שאול: פרסקו זה, שצויר על תקרת הקאפלה פאולינה, מתאר את הסיפור המקראי על התנצרותו של שאול ומציג את השימוש המסחרי של מיכלאנג'לו באור ובצל.