מריאן פון ורפקין
מריאן פון וורףקין (1860-1938) הייתה אמנית רוסית-גרמנית הידועה בתרומתה לפיתוח האקספרסיוניזם ומעורבותה בקבוצות אמנים שונות בתחילת המאה ה-20.
ילידת טולה, רוסיה, פון ורפקין הייתה בתו של קצין צבא עשיר ואם הייתה פסנתרנית מוכשרת. היא גדלה בסביבה מיוחסת וקיבלה חינוך קלאסי, למדה מוזיקה, ספרות ושפות. בצעירותה גילתה עניין גם ברישום ובציור, אך הוריה פסלו את האמנות כמקצוע לאישה.
בשנת 1880 עברה פון ורףקין לסנט פטרבורג כדי לממש את שאיפותיה האמנותיות. היא למדה אצל איליה רפין, צייר רוסי נודע, והושפעה עמוקות מסגנונו הריאליסטי. ב-1892 פגשה את אלכסיי פון ג'וולנסקי, תלמיד נוסף של רפין, שהפך לבן לוויה שלה ולבסוף לבעלה. יחד הם עזבו את רוסיה והתיישבו במינכן שבגרמניה.
במינכן, פון ורפקין וג'וולנסקי התערבו בקבוצות אמנים שונות, כולל הרוכב הכחול, תנועה שביקשה להתנתק מהמסורות האקדמיות ולאמץ סגנון אמנות חדש ואקספרסיבי יותר. פון וורףקין היה קשור גם ל- Neue Künstlervereinigung München (איגוד האמנים החדשים של מינכן), שכללה אמנים כמו ואסילי קנדינסקי ופרנץ מארק.
יצירתה המוקדמת של פון ורפקין התאפיינה בסגנון ריאליסטי, אך היא התקדמה בהדרגה לעבר סגנון אקספרסיבי ומופשט יותר. היא התנסתה בצבע ובצורה, לעתים קרובות השתמשה בגוונים עזים ועזים ובצורות פשוטות. עבודתה הושפעה גם מהעניין שלה ברוחניות ובמיסטיקה.
הציורים החשובים ביותר של פון ורףקין כוללים:
-
"הסערה" (1904): ציור זה נחשב לאחת מיצירות המופת המוקדמות של פון וורףקין. הוא מציג נוף סוער עם עננים דרמטיים ומתערבלים ותחושת מתח ואי נחת.
-
"הזמר הרוסי" (1907): ציור זה מציג אישה בלבוש רוסי מסורתי שרה בעוצמה רבה. הצבעים הבהירים והתוססים והצורות המסוגננות מעבירים תחושה של אנרגיה ורגש.
-
"הבתולה השחורה" (1910): ציור זה מתאר פסל מימי הביניים של מריה הבתולה. השימוש של פון ורפקין בצבעים כהים וקודרים ובצורות מעוותות יוצר תחושה של מסתורין ויראת כבוד.
-
"דיוקן עצמי עם מנורה" (1910): דיוקן עצמי זה מציג את פון וורףקין עם מנורה, יוצר ניגוד דרמטי בין אור וצל. הצורות הפשוטות והזוויתיות והצבעים העזים מעבירים תחושה של התבוננות פנימית ועוצמה.
-
"המנדריל" (1912): ציור זה מציג מנדריל, סוג של פרימט, בצורה נועזת ומסוגננת. הצבעים העזים והתוססים והצורות הפשוטות יוצרים תחושה של אנרגיה ותנועה.
לסיכום, מריאן פון וורףקין הייתה דמות חשובה בהתפתחות האקספרסיוניזם ועבודתה משקפת את העניין שלה ברוחניות ובמיסטיקה. ציוריה מאופיינים בצבעים עזים ובצורות מפושטות, המעבירים תחושת רגש ועוצמה. יצירותיה החשובות ביותר כוללות את "הסערה", "הזמרת הרוסית", "הבתולה השחורה", "דיוקן עצמי עם מנורה" ו"המנדריל".