לאונרדו דה וינצ'י

לאונרדו דה וינצ'י היה פוליאמט איטלקי נודע שחי בתקופת הרנסנס. הוא נולד ב-15 באפריל 1452 בעיירה וינצ'י, איטליה, לאב נוטריון בשם פיירו ולאם איכרה בשם קתרינה. למרות המעמדות החברתיים השונים של הוריו, לאונרדו התקבל לבית אביו, אך הוריו מעולם לא נישאו.

בילדותו, לאונרדו הפגין כישרון לציור ולציור, ואביו זיהה את הפוטנציאל שלו. הוא למד אותו אצל אנדריאה דל ורוקיו, אמנית בולטת בפירנצה, בגיל 14. במהלך התלמדותו למד לאונרדו מגוון טכניקות, כולל ציור, פיסול ועיבוד מתכת.

לאונרדו מעולם לא התחתן או ילד, אבל היו לו יחסים קרובים עם כמה חברים ועמיתים, ביניהם המתמטיקאי לוקה פאציולי והצייר סנדרו בוטיצ'לי.

לאורך חייו, לאונרדו עבד במקומות שונים, כולל פירנצה, מילאנו, רומא וצרפת. הוא הושפע מאוד מחבריו אמני הרנסנס, כולל מיכלאנג'לו, רפאל ודונטלו. הוא גם שאב השראה מלימודיו באנטומיה, מתמטיקה והנדסה.

לאונרדו היה ידוע בשימוש שלו ב-sfumato, טכניקה שבה צבעים מעורבבים יחד כדי ליצור אפקט רך ומעורפל. הוא גם התנסה במדיי ציור שונים, כולל שמן וטמפרה.

למורשתו של ליאונרדו דה וינצ'י הייתה השפעה משמעותית על אמנות, מדע והנדסה. הוא זוכה להיות האמן הראשון שתאר את גוף האדם בצורה מדויקת ומציאותית, והחידושים שלו בהנדסה ובטכנולוגיה סללו את הדרך להתקדמות מודרנית.

הנה חמישה מהציורים החשובים ביותר של ליאונרדו:

1. המונה ליזה - אחד הציורים המפורסמים בעולם, המונה ליזה מתארת ​​אישה עם חיוך אניגמטי. הציור בולט בשימוש שלו ב-sfumato ובמראה החייתי של הנושא.

2. הסעודה האחרונה - ציור פרסקו הממוקם בחדר האוכל של מנזר סנטה מריה דלה גרציה במילאנו, הסעודה האחרונה מתארת ​​את הסצנה התנ"כית שבה חולק ישו את ארוחתו האחרונה עם תלמידיו. הציור ידוע בקומפוזיציה שלו, המדגישה את הרגע הדרמטי של בגידתו של יהודה.

3. האיש הוויטרובי - רישום בעט ודיו שנוצר בשנת 1490, האיש הוויטרובי הוא תיאור של אדם עם איבריו בעמדות שונות, המבוסס על הפרופורציות שתיאר האדריכל הרומי ויטרוביוס. הציור בולט בדייקנותו ותשומת הלב לפרטים.

4. הבשורה - ציור שנוצר בתקופתו של לאונרדו בפירנצה, הבשורה מתארת ​​את הסצנה התנ"כית בה המלאך גבריאל מכריז למרים שהיא תלד את בן האלוהים. הציור בולט בשימוש שלו באור וצל ליצירת תחושת עומק.

5. הערצת הקוסמים - ציור שנוצר בתחילת הקריירה של לאונרדו, הערצת הקוסמים מתאר את הסצנה התנ"כית שבה שלושת החכמים מבקרים את ישו התינוק. הציור בולט בקומפוזיציה המורכבת שלו ובעיבוד המפורט של הדמויות והסביבה.