רנסנס גבוה
הרנסנס הגבוה היה ככל הנראה התקופה בהיסטוריה האירופית, שראתה את ההתקדמות והמדהימה ביותר של האמנויות. התקופה התאפיינה בחסות עשירה של האמנויות, ההומניזם להחיות וערכים רוחניים. הרנסנס הגבוה נחשב לשלב הסופי של עידן הרנסנס שהחל באיטליה במהלך המאה ה -14. זו הייתה תקופה של הישגים והמצאות יוצאי דופן וראתה שיפור והתפתחות עצומים בלימודים הקלאסיים. בנוסף לכך, הייתה חסות נרחבת על ידי אריסטוקרטים עשירים ומעמד ביניים הולך וגדל שהיו מסוגלים להעריך את יצירות האמנות שהביאו הפעם והתלהבותם מאמנות גרמה לציירים להמציא טכניקות ציור חדשות וחדשניות. יצירות אמנות מתקופת הרנסנס הגבוה מאופיינות בפרספקטיבות מרשימות, קומפוזיציות מורכבות וייצוגים טבעיים יותר של דמויות. תקופת הרנסנס הגבוהה נחשבת לשיאו של תהליך ארוך שכלל תחרות רבה בקרב אמנים ונכונותם להתנסות ברעיונות חדשים. ציירים הצליחו לשים רגשות אנושיים על בד באמצעות גיאומטריה, אור דרמטי, צבע ואנטומיה. לסיכום, ניתן לומר כי יצירות האמנות של תקופת הרנסנס הגבוה מאופיינות בנטורליזם. סגנון הציור הנטורליסטי שנוצר בתקופת הרנסנס הגבוה הוא כה חי עד שנראה כאילו התרחשה אכן סצנה המתוארת בציור. הוא מאופיין גם בשימוש דרמטי באור ובצל, בפרספקטיבה לינארית, בעיוותים בצורות ובאנטומיה, כמו גם בתמונות מעודנות של דמויות עם רגשות אנושיים. סגנון האמנות הרנסנס הגבוה היה בהשראת המסורת היוונית, הרומית וגם מהמסורת האפלטונית, שהדגישה חשיבה רציונאלית ומתמטיקה שהיו גלויים ביצירות אמנות רבות שהופקו בתקופה זו. לכן, ניתן לומר שסגנון האמנות הרנסנסית הגבוהה הושפע בעיקר מההומניזם ומהאמונות שרווחו בתקופה. הרנסנס הגבוה הוא אחת מתקופות האמנות המשפיעות ביותר על הציוויליזציה המערבית; הוא ראה עלייה לתגליות מדעיות, חידושים טכנולוגיים, התקדמות בספרות ובתיאטרון והבנה חדשה של הטבע האנושי.
טיציאן, 1508 - מדונה וילד - הדפס אמנותי
