קלאסיות
הקלאסיציזם הוא תנועת אמנות מערבית שהתבססה בעיקר על סגנונות יוונים ורומיים עתיקים והושאלה בכבדות מהרנסנס. זה העדיף אידיאלים קלאסיים של יופי, שכל, רשמיות, איזון, הרמוניה וסדר; הוא שם דגש על פרופורציות אנושיות אידיאליות. הקלאסיציזם נשען על איפוק בשימוש בצבע, פרופורציה וגודל. לעתים קרובות הוא ייצג על ידי דמויות שהיו בצורה אידיאלית, מפורטות מאוד ועירומות. הקלאסיציזם היה תגובה נגד אמנות הבארוק והשימוש בה בצבע, בתנועה, בחושניות ובנושא דרמטי. בקלאסיציזם נעשה שימוש לעתים קרובות בצבע כדי לייצג הרמוניה וסדר. המוקד המרכזי של הקלאסיציזם היה בגוף האדם ובמידותיו. הוא השתמש באלמנטים של אדריכלות, פיסול וציור כדי לייצג את הטבע דרך גוף האדם. הקלאסיציזם היה תנועת האמנות השלטת בתרבות המערבית עד לתקופה הרומנטית. תקופת הקלאסיציזם התאפיינה בדומיננטיות של התבונה וההיגיון. האמנים השתדלו לתאר יופי בציוריהם ללא רגש או תשוקה, כדי להעביר תחושת רוגע והרמוניה. אמנים קלאסיים רצו להביע את מחשבותיהם וללכוד את המהות הבסיסית של הדברים במקום להעתיק או פשוט לתאר עצמים כפי שנצפו. הסגנון היה רשמי ומדויק, אך חסר רגש ותנועה. הגרעין הבסיסי של התנועה הקלאסית היה האמונה שעל האמנות לתאר את הטבע על מנת לחנך ולשפר בני אדם. בסוף המאה ה -17 הקלאסיציזם החל להתפשט מצפון אירופה, במיוחד צרפת, לכל חלק אחר במערב אירופה.