קמיל פיסארו
קמיל פיסארו הייתה ציירת צרפתייה שנולדה ב-10 ביולי 1830 בשרלוט אמלי, באי סנט תומס באיי הודו המערבית הדנית (כיום איי הבתולה של ארצות הברית). הוריו היו ממוצא יהודי צרפתי ופורטוגלי, ואביו היה סוחר מצליח. כשהיה בן שתים עשרה, עבר פיסארו לפריז כדי ללמוד בבית הספר, שם גילה את התשוקה שלו לאמנות.
ציוריו המוקדמים של פיסארו הושפעו מאוד מאסכולת ברביזון לציורי נוף, שהדגישה התבוננות נטורליסטית וציור אוויר פשוט. ב-1855 הוא פגש אמן צעיר בשם קלוד מונה, שהכיר לו את התנועה האימפרסיוניסטית. פיסארו הפך לחבר מפתח בקבוצה האימפרסיוניסטית והציג את עבודותיו בכל שמונה התערוכות שלהם מלבד אחת.
בשנת 1871 נישאה פיסארו לג'ולי ולאי, אישה צרפתייה צעירה, ונולדו להם שמונה ילדים משותפים. פיסארו היה גם ידיד קרוב עם אמנים אחרים, כולל אדגר דגה, פול סזאן וז'ורז' סאוראט.
פיסארו עבד במקומות שונים במהלך חייו, כולל צרפת, אנגליה, ונצואלה ודנמרק. הוא אהב במיוחד נופים כפריים ולעתים קרובות צייר סצנות של חקלאים, שדות ועצים. הטכניקה שלו התאפיינה במשיכות מכחול רופפות ונראות לעין ובפלטת צבעים תוססת, שניהם היו סימני ההיכר של האימפרסיוניזם.
השפעתו של פיסארו על עולם האמנות הייתה משמעותית. הוא הדריך אמנים צעירים רבים, ביניהם פול גוגן וז'ורז' סאוראט, ועבודתו מילאה תפקיד מפתח בהתפתחות הפוסט-אימפרסיוניזם והתנועה הניאו-אימפרסיוניסטית. כיום ניתן למצוא את ציוריו במוזיאונים ברחבי העולם, ביניהם מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, מוזיאון ד'אורסיי בפריז והגלריה הלאומית בלונדון.
להלן חמישה מהציורים החשובים ביותר של פיסארו:
-
"נוף בפונטואז" (1874) - ציור זה הוא אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר של פיסארו וכולל נוף כפרי עם עצים, שדות ונהר ברקע.
-
"שדרת מונמארטר בלילה" (1897) - ציור זה מתאר סצנת רחוב פריזאית שוקקת בלילה, עם אורות בהירים והשתקפויות במדרכה הרטובה.
-
"ילדה איכרה עם כובע קש" (1881) - דיוקן זה של נערה צעירה בשדה לוכד את התמימות והיופי של החיים הכפריים.
-
"הגגות האדומים, פינת כפר" (1877) - ציור זה מציג את משיכות המכחול הרופפות והצבעים העזים של פיסארו, תוך התמקדות בגגות בתי הכפר.
-
"הקציר" (1882) - ציור זה מציג קבוצת איכרים שעובדים בשדה, כשברקע נוף יפהפה. זה מדגים את מחויבותו של פיסארו ללכוד את היופי של החיים הכפריים ועולם הטבע.