קמיל קורו

קמיל קורו היה צייר נוף צרפתי שנולד בפריז ב-16 ביולי 1796, למשפחת סוחרים. הוריה, ז'אק קורו ומארי פרנסואז אוברזון, היו שניהם מהקהילה הפרוטסטנטית השוויצרית, ונולדו להם שלושה ילדים, ביניהם קמיל.

כילדה, קמיל התעניינה באמנות, והוריה תמכו בה על ידי שכירת מורים שילמדו אותה ציור וציור. היא בילתה את רוב ילדותה בוויל-ד'אברי, כפר קטן ממערב לפריז, שם פיתחה אהבה לעולם הטבע וליופי של הכפר הצרפתי.

קמיל מעולם לא נישאה ולא היו לה ילדים, אבל היו לה חברים רבים, כולל אמנים, סופרים ומוזיקאים. בין חבריה הקרובים ביותר היו הסופר ג'ורג' סאנד והמלחין פרדריק שופן, שאותם פגשה בשנות ה-1830.

הקריירה של קמיל כציירת החלה בתחילת שנות ה-1820 של המאה ה-XNUMX, והיא בילתה חלק ניכר מחייה בנסיעות ברחבי אירופה ובציור נופים. היא עבדה במגוון מקומות, כולל איטליה, שוויץ ואנגליה, אבל היא ידועה בעיקר בזכות ציוריה של הכפר הצרפתי.

סגנון הציור של קמיל הושפע מהמסורת הקלאסית ומהתנועה הרומנטית, שהדגישה את הרגש והאינדיבידואליזם. היא ידועה בשימוש שלה בצבעים רכים ומושתקים וביכולתה ללכוד את ההשפעות החולפות של אור ואווירה.

לעבודתה של קמיל הייתה השפעה משמעותית על התפתחות ציור הנוף הצרפתי במאה ה-19. ההתמקדות שלה בעולם הטבע והדגש שלה על ההשפעה הרגשית של הנוף סללו את הדרך לתנועה האימפרסיוניסטית.

הנה חמישה מהציורים החשובים ביותר של קמיל קורו:

1. "נוף של La Ferté-sous-Jouarre" (בערך 1830) - ציור זה הוא אחד מהנופים המוקדמים ביותר של קמיל ומראה את סגנונה המתפתח. הוא כולל נוף של העיירה לה פרטה-סוז-ז'וארה, עם נהר המארן בחזית וטירה ברקע.

2. "הגשר בנרני" (1826) - ציור זה נוצר בהשראת מסעו של קמיל לאיטליה בשנים 1825-1828. הוא כולל נוף של פונטה ד'אוגוסטו בעיירה נרני, כשנהר נרה זורם מתחתיו.

3. "האגם בוויל-ד'אברי" (בערך 1867) - ציור זה הוא אחת מיצירותיה המפורסמות ביותר של קמיל ומציג את האגם ליד בית ילדותה בוויל-ד'אברי. הוא כולל סצנה שלווה ואידילית עם העצים והמים המשקפים זה את זה.

4. "ארבע הזמנים ביום: בוקר" (בערך 1858) - ציור זה הוא חלק מסדרה של ארבעה ציורים שיצרה קמיל, כל אחד מתאר שעה אחרת ביום. "בוקר" מציגה קבוצת נשים מכבסות בגדים בזרם, כאשר אור הבוקר המוקדם מטיל זוהר רך על הסצינה.

5. "ריקוד הנימפות" (בערך 1870) - ציור זה מציג קבוצת נימפות רוקדת בחורשה מיוערת. זוהי אחת מיצירותיה המאוחרות של קמיל ומראה את המשך ההתמקדות שלה ביופיו של עולם הטבע.