אַר נוּבוֹ
ארט נובו הוא סגנון אמנות בסוף המאה ה -19, שהיה פופולרי במערב אירופה ובארצות הברית. זה התחיל להתפתח בסוף המאה ה -19, כתגובה לתיעוש ולצרכנות גוברת. אמני אר-נובו ניסו להעניק ליצירתם חיים ותנועה באמצעות טכניקות אמנותיות חדשות, כגון צבעים עזים, קווים מעוקלים, צורות פרחוניות או בעלי חיים דקורטיביים. אמני אר-נובו קיבלו השראה לעיתים קרובות מצורות הצמחים והפרחים. האמנים לא חשבו מאוד על עצמם, אלא ניסו לייצר אומנות משתלמת לכולם. הם רצו להיות מובנים על ידי אנשים רגילים, ולכן השתמשו בחפצים יומיומיים כהשראה לעבודתם. לטבע הייתה השפעה חזקה גם על ציירי ארט נובו. הצבעים בהם השתמשו היו גם בהשראת הטבע. בסך הכל, ארט נובו אינו סגנון אמנות קל להסבר. יש הרבה סגנונות בתוכו, מה שמקשה להגדיר בדיוק מה זה ארט נובו. זה אולי מתואר בצורה הטובה ביותר כ-שילוב של יוגנסטיל, סמליות והתנועה האסתטית. שלושת האמנים החשובים ביותר בתנועה זו היו גוסטב קלימט, אנרי מאטיס ואלפונס מוכה. אמנים אלה ניסו ליצור אמנות לא רק יפה ומעוטרת, אלא גם אטרקטיבית. אמני אר-נובו רצו לשנות את האופן שבו אנשים ראו אמנות. התנועה, שהחלה בבלגיה ובצרפת, התפשטה דרך אירופה ואז הגיעה לאמריקה. לאמנים בכל מדינה היה סגנון ארט נובו משלהם.