אמנות המאה ה -16
האמנויות במאה ה -16 הושפעו מסגנון הרנסנס. היו אמנים מפורסמים רבים שהפכו בולטים בתקופה זו, כמו לאונרדו דה וינצ'י ומיכלאנג'לו בונארוטי. סגנונות האמנות מתקופה זו כוללים מננריזם, בארוק, רוקוקו, וניאו-קלאסיות. האמנות במאה ה -16 הייתה שונה מהתקופות האחרות בגלל הניסויים בטכניקות אמנות חדשות. טכניקה בולטת אחת שנוצרה באמנות המאה ה -15-16 היא sfumato. Sfumato הוא מונח איטלקי שפירושו רך או מעורפל והוא מתאר את ההשפעה של מיזוג צבעים כדי להעניק מראה רך ולא קשה. כמו כן, אמנים השתמשו בצבעי שמן בתקופת זמן זו בתדירות גבוהה מתמיד, מה שאיפשר צבעים וגוונים עזים יותר. כל הטכניקות החדשות הללו הובילו ליצירות אמנות שונות ממה שנראה בעבר בתולדות האמנות. אמנים בתקופה זו התמקדו רבות גם בנושאים דתיים, כגון ציורים דתיים ופסלים של דמויות מקראיות. באותה תקופה, אמנים קיבלו השראה גם מעולם הטבע. הטבע היה חלק גדול מאמנות הרנסנס, אך בתקופה זו אמנים החלו ללמוד ולהעריך אותו יותר, מה שהראה ביצירות האמנות שלהם. במהלך המאה ה -16, האמנות נעשתה מציאותית יותר וחיה יותר מאי פעם. אמנים רצו לא רק לצייר את מראה הדברים אלא גם את המהות האמיתית שלהם, והיא זו שהעניקה לאמנות משמעות חדשה בפרק זמן זה. אמנים במהלך המאה ה -16 השתמשו בסגנונות שונים של אמנות שיגיעו גם לשנים מאוחרות יותר. הסגנון הראשון היה המנריזם, שהיה פופולרי במהלך המאה ה -16. המנריזם התחיל כסגנון ציור שהתפתח באיטליה והשתמש בדמויות מאורכות ובצבעים לא מציאותיים. סגנון המנריזם באיטליה השפיע בסופו של דבר על סגנון האמנות באזורים אחרים, כגון פלנדריה ואנגליה. סגנון אמנות נוסף שמקורו בסוף המאה ה -16 הבארוק, הכולל דגש על רגש עז יחד עם תשומת לב רבה לפרטים. הבארוק ידוע בסגנון אמנות הכולל עוצמה רגשית, המוצג באמצעות צבעים עזים ותאורה.
לורנצו לוטו, 1523 - המולד - הדפס אמנותי
